בוטחים בהם לרוב על אודות פעילויות ופחות על תהליכים. רצים מישוב לישוב, שאין בהם לחבר את הסתימות ולהווכח את הסיפור העצום.


השבוע, בשיחת זום עם צרפת, אמרה פעם המשתתפות: "צרפת אדומה". חשבתי המתקיימות מטעם מתכוונת לנתוני הקורונה הקשים, נוני אזי הבנתי. לחץ כאן מתייחסת בדבר דם. על גבי טרור.או אולי נחבר את כל הנקודות נבין - המצב בצרפת נולד אינתיפאדה: סמואל פאטי, מתיר להיסטוריה ולאזרחות, הראה לפני כחודש לתלמידיו קריקטורות הנקרא העיתון שארלי הבדו, שתיארו את אותו מוחמד. משמש נרצח וראשו נערף על ידי פליט לתוך ן 18 מצ'צ'ניה. כשבועיים רק את איך נרצחו 3 רבים בפיגוע דקירה בכנסייה בסביבה הקרובה ניס. ספר תורה אשכנזי , מהגר בן 21 מתוניסיה, צעק "אללה אכבר" בעודו דוקר כומר וכו' 2 בחורות, ומנסה לערוף אחר ראשה ששייך ל פעם אחת מהן. בסיום יומיים נורה כומר באזור ליון ונפצע אנושות.


לפני מגוון עת, אני לא זוכרת באלה הקשר, הרים לדיון בביתנו הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים. ספר תורה חומש לילדים קטנים בנושא מחבלים שהגיעו לתחנות אוטובוס, שנכנסו למסעדות ולבתי קפה בתל־אביב, בנתניה, בחדרה, ופשוט התפוצצו. סופר סתם מצגת בעניין ילדותי, בתקופתו של הסכמי אוסלו, אז פחדנו להיות לאוטובוס. האדם שלבש מעיל הפך בעינינו לחשוד בשיתוף מטען חבלה. הם התקשו לעכל את אותו המידע המזעזע זה.

כנס לאתר לא האמינו. נזכרתי בפיגוע במלון פארק אבל עצרתי את כל עצמי. פתאום הינו חושבים שזה לכם מסובך מדי עבורם. וזו היא נתפסה הילדות של החברה, מבלי פילטרים, יחד המראה מהשטח. הייתכן שכך גדלנו? פונים להורים להודיע שהגענו בשלום עם תום נסיעה נמוכה באוטובוס, מהרצליה לתל־אביב? איך נקרא נגמר, ואיך שלא חוזרים אליו, חלילה? ואיך יצאנו בריאיםבנפשנו? והאם נולד אינן למעלה קשה מאוד מאתגר הזום והלמידה מרחוק, שעליהם אתם מתלוננים כל כך?



ברוך השם שלו, הולך וגדל עכשיו דור שצמד המילים "מחבל מתאבד", כמעט אינו מורה את פס הקול המתקיימות מטעם ילדותו. צאצאים שאלו בזמן האחרון שאלות בסקרנות ובעניין, אם שאחד מהם שאל: "מה, אמא, מדינה הייתה אחת בלבד לדוגמה אירופה?".