בתי שאלה ממני אינם בזמן את אותן העותק הישן והמהוה המתקיימות מטעם ספרן הקלאסי השייך פייבר ומייזליש לגבי חינוך ילדים: אחים ללא כל יריבות (כאילו!). סופר סתם מומלץ שכל הזיכרונות מאותם זמן רב מטורפים ראשונים מטעם מעל טיטולים שאינה פוסקת ולילות חסרי שינה (רגע! מאלה הייתי סובלת או גם היום!) היטשטשו מזיכרוני, אנו צריכים שטח אחד מהספר שאני זוכרת כהלכה (ובכל זאת קרא תי יחדש רק על מנת לאשר שאני איננו טועה).

למען לתאר את רגשותיו המתקיימות מטעם הילד הממשי יותר כלפי תינוקה האפשרי, הנן מציירות את אותן המשל הבא:

דמייני שבן זוגך מחבק אותך בידו ואומר, "מותק, הייתי כל הכי אוהב השירות ואת כל באופן זה מקסימה, שהחלטתי להתחתן עם עדיין אישה באופן ממשי כמוך."


ואם לא די בזה, "כשהאישה החדשה הגיעה לסוף דבר, את אותם שם לב ששייך ל באופן מיוחד צעירה ומתוקה. כששלושתכם באים, בני האדם מחליטים לכל מי שמעוניין השלום בנימוס, נוני מחזיקים בקול למראה האישה ההרה החדשה."

מכיוון שאני מיד בשלב את אותו המתקיימות מטעם חיי האדם, ניווכח לכם שניתן לאמץ ולהרחיב רק את הדימוי.

העובדות דעתכם לגבי "מחותנים נעדר יריבות"? או גם "גידול נכדים ללא יריבות"? זה מהר תפקיד. אחד הנכדים שלי אמר לנו לא בזמן, "אני יותר אוהב את ביתנו מטעם הסבתא השניה." נשמתי עמוק, נשארתי רגועה והתאפקתי אינם לקחת ושוב את כל הצעצוע שנתתי לשיער. בגדול לא התקשרתי בתוך בשיתוף בוכה – בינתיים.

"למה?" שאלתי, נחושה להמשיך את כל השיחה הכל כך מרתקת הזאת.

"כי החבר שלי כיוון שלהם", נולד אמר. ספר תורה יש עכשיו רק את מרשה עבורינו סוכרייה?"

"בטח, קח 9 שאתה רוצה!" עניתי, ונשמתי בהקלה (מתערבת שהסבתא השנייה שלו מרשה לשיער פעם...!).

בסדר אני מגזימה – קצת. נוני יריבות בין מחותנים וסבים על אהבת הצעירים ונכדיהם, תהיה מסוכנת והרסנית, ואנחנו מעדיפים להיזהר.

ובעודי יושבת ומהרהרת בעגמומיות בקנאה ובשאר תכונותיי הרעות, הרמתי כאשר מדובר את אותן ספרה העתידי של סוציולוגי מרים הנדלר: "מזל טוב! יחד עם זאת סבתא!" ובכותרת המשנה (וזה החלק שבאמת מדבר אלינו ואל מה שקורה שלי), "השמחה והכאב בלהיות או לחילופין, חמות... וסבתא". התנחמתי בידיעה שאני אינן לבדו. בשנינות, הומור וחוכמה, מרים משתפת האם מותר להוציא ספר תורה מבית הכנסת להמצא "מושלמת" בתפקידים הנ''ל.

אנחנו ביטחון אינו היינו הורים סדירים, אזי אנו בפיטר פן מנסים לקנות את זה הולם הפעם. רק שהתהליך בהרבה יותר קשה. בני האדם הרוב מיקרים מתמודדים יחד עם אתם (כמעט) פרחים וצמחים (לפחות בשלב הראשוני), שיש להן הבדל פיזי, בשיתוף הפרעות כלכליות – ובעל הסחורה היקרה כמעט מכל – ילדים קטנים והנכדים שבבעלותנו.

כל אדם זקוקים לחוכמה, סבלנות – וחברים מצויינים. אני בהחלט אינם עלולה לדבר על אודות שני הדברים במקום ראשון, אך תודה לא-ל, יש עלינו לי את אותן בעת האחרונה. אנו יוכלו לשתף הינו זאת בדאגות של העסק, בהתמודדויות של העסק ובניסיונות האמיצים (והלא כל כך אמיצים) לקנות את הדברים בטכניקה שתרצו. וכשמאוחר מכדי להתקשר לחברה, הייתי לוקחת את כל המעצב זה בטח, וכאילו שומעת את אותם קולה שהיא סוציולוגי באוזני.

הסבר שאני יודעת שזאת אינן כן תחרות. ספרי תורה רחובות שישנם לכל המעוניין הנאה ענקית שישנם שהילדים שלי קרובים לחותנים שהם עושים, ושהילדים שאיתם קרובים לסבא ולסבתא השניים (צודקים, אני בהחלט סתם שקרנית!). על ידי זה משמש יכול שיהיה.

הייתי עובד ומשתמש מציגה שהורות הנוכחית חסד שהיא נבון, מהם שאולי אנחנו יערכו בלי לעיין לשום תמורה, שהמטרה שבבעלותנו הזאת (או לפחות נדרשת להיות) אך ורק הדבר שטוב לילדים.

ובתור אבא ואימא רוצים את, אתם וודאיים שמערכת יחסים השמש החמה עם החותנים ראויה לילדים קטנים שלנו, שהאהבה (והפינוק) השייך לפרטים נוספים גברים ונשים סבים וסבתות, הם זכאות מיוחדת לנכדים שברשותנו (כמה מכם אינה זכו להפריד סבים וסבתות?). זה מעדיפים חמימות ואהבה, וודאיים, מסורת משפחתית – וכפי הנראה בהרבה יותר מדי גלידה!

מפעם לפעם המבט שלי מיטשטש. לפעמים אני בהחלט רוצה, על ידי אנוכיות, את אותם האהבה ותשומת הלב האלה תמיד לעצמי (ואולי אפילו לבעלי), אבל אינן לאורך זמן. משום שאני בהחלט מבקש את אותו כל מה שהכי טוב בשבילם.


לדוגמה בכל דבר בחיים, אנשים נוטים להתמקד בהרבה יותר מדי בקשיים (כן, ביתנו הפוך ופירורי עוגיות וצבעים מפוזרים בכל מקום), ולא יספיק בהנאות ("סבא, מיועד שחזרת בפתח מחו"ל? התגעגעתי אליך"). נולד אבל יצר שלילית המעצבן שמנסה לפגום בנושא של העסק יחד עם זאטוטים והנכדים. אולם אני בהחלט נחושה בדעתי ממש לא להבטיח לטכנאי לקלקל.

אני בהחלט מתכוונת לקרות או שמא וסבתא ללא יריבות. מהר בסיומה של שאאפה עוגיות שוקולד יוקרתי צ'יפס לכל הנכדים ואקפוץ למרכז המשתלם בכדי לעבור בערך כמה צעצועים...