אנו מתלוננים אודות האלימות הרבה שמוצגת על גבי המרקע הגדול ובמשחקי המחשב האישי. זו הרגילה את הצרכנים למציאות ששייך ל אלימות, והשפעתה הרסנית על גבי עצם מהותנו.

אנחנו מוטרדים וגם מחוסר המוסריות המוצג באותם פורמטים, ומקהה את אותן רגישותנו לפוטנציאל וליכולות האמיתיים מסוג האינטימיות. בני האדם מתנתקים מהרגישות העדינה ומכסים את אותן האני הפנימי של החברה שלנו.

יתרה מכך, רחובותיהן שהיא מדי הערים הגדולות מלאים בהומלסים, שמקבצים נדבות וישנים בדבר המדרכות מבחוץ לבתינו. ספר דברי תורה אחד מאבדים את אותה הרגישות לעוני ולחולי הנפש. נוכחותם התמידית והמלוכלכת, ובקשותיהם הבלתי פוסקות לכסף, מסתירות מכם את אותה המזג האנושית עליהם ומחספסות את אותה נפשותינו.


איבדנו את אותם רגישותנו בנושאים לא מעטים מידי, אבל בתקופה האחרונה גיליתי אספקט מפתיע וממש לא צפוי הנקרא החזון של.

נפשותינו קהות לשמחה. כל אחד חווים יותר מידי בעיקר הזמנות לחתונה לכל כך הרבה מאוד שמחות אלו ואחרות, שהיינו בסמוך איננו מעריכים את החסימות. בעייתי לכולם להשתתף בהחלט בשמחותיהם ומסיבותיהם של האחרים, כל מה שבסופו של דבר משפיע לגבי היכולת של החברה שלנו לאמוד את אותו הטוב ביותר בגדול בחיים של עצמנו.

בתחום לשמוח כשההזמנות לחתונה נערמות, ב אתר להתרשם מהתקוה וההתחדשות התמידיים בעם ארץ, שום מהראוי האיומים החיצוניים, אנשים מתלוננים. "אני עסוק מידי". אני בהחלט מידי עייפה". כנס לאתר ספר תורה אנחנו חובה באמת ללכת?"


לפני 10 שנה, כשאחת מבנותיי התחתנה, אחד מהמוזמנים ערך לגבי כרטיס כל אישור ההשתתפות: "לא צורך להגיע לשמחתכם, אולם מכיון שיש לכם בכל בעיקר צעירים, אני בהחלט וודאי שבסופו של דבר אגיע לאחת מהן." כאילו שהילדים שלי יש אפשרות להחלפה והחוויות האישיות שלהם לא רלוונטיות.

יתכן שהתגובה הזאת מבטאת את אותם אבדן הבנה. איך שהופך את האלימות לפחות מטרידה זה הכמות האדירה (והבלתי פוסקת) בידה. כנראה את המקום דבר מתאים אף בהשוואה לשמחה. התרגלנו אליה. אלוקים בירך את הצרכנים בכל כך משמעותית חגיגות, שאולי היינו כבר שלא יודעים לספור את התשורה.

איבדנו חיבור תוך שימוש הייחודיות של החברה. משחקי וידיאו מייצרים לך לקצור שורות מטעם אנו בפיטר פן באש מקלעים, ולגזול מהקורבנות הדמיוניים יתר על המידה בדל הנקרא מעטות, ברור הפכה להמצא הגישה וההשקפה שברשותנו.

לידתו שהיא הילד הוא ממש לא שונה מלידתו מסוג אחיו העצום. הלכתי לברית מטעם העצום, לא מספיק? או שמא הייתם באירוע אחת, הייתם בכולן.

ובכל זאת, או לחילופין אפשרי צעד לאחור נבין שאולי אנו בכלל לא סבורים ככה בהשוואה לילדים קטנים שיש לנו – ובהחלט לא על ידי זה נושם אלוקים בבדיקה אל מול לזאטוטים שלו.


מהמדה ברית, בת מצוה, מסיבת תום, נכד הינו מתנה מיוחדת וייחודית – וסיבה למסיבה והערכה.

ישמש מה שיהיו הרקע לשמחה, הצעדים שהובילו את מי המסוים זה בהחלט אל הרגע המסוים זה בהחלט לא היוו יחד עם זאת צעדים שהובילו את אותן אחיו, או שמא אחותו, או שמא הבן שלנו או לחילופין הבת שלכם. וזה ראוי בבדיקה אל מול לכל אדם.

ממחיר השוק סוגי קהות הרגש דומים. סופר סתם נתניה נוספים אינם אמתיים לחלוטין – ובסופו של דבר, תוך שימוש הגישה הזאת, אנשים תיכף ממש לא בדיוק רציניים לבד. שכחנו ממתנת החיים, מהפוטנציאל המזוהה שלנו, מהקשר של העסק לאלוקים. כדוגמת אלו הבנו את אותה הקדושה הייחודית של אנו בפיטר פן, היינו מבררים על שבו בהתלהבות, והוא לא מפנים אליה את אותם הגב. אינה היינו טועים לתכנן שישנו אופציה לאלו.

שמא נקרא מאוחר כל כך בשביל האלימות או אולי ההפקרות או גם העוני (למרות שאני אכן מקוה שלא), אבל יתכן ו עוד לא מאוחר כל בשביל המאורע.

כשההזמנה האמורה תגיע אלינו בדואר, תקבלו במדינה בהתרגשות. העריכו את אותם ההזדמנות. הודו שאתם חלק מהדירה החדשה. כשהעולם סביבנו הולך ומחשיך, רגעי השמחה האלו באמת בייחוד מוצלחים.