מכתב בלתי צפוי
מחבר: LeAnn R. Ralph
google.com/articles/self_improvement_and_motivation/article_428.shtml
תאריך_נשמר: 25/07/2007 12:30:17
קטגוריה: שינוי לטובה עצמי ומניע
מאמר:




זה נוצר מספר שבועות שנגמרת חג המולד, ואני עמדתי לרוב תיבת הדואר שלי במבואת מוקד דירות המגורים ש גרתי בלקסינגטון, קנטקי, מחזיקה מכתב שקיבלתי זה עכשיו. הביא לפרסום היד אינן נעשה יש מכיל קישור ההחזרה אינן נראתה, על אף של סומנה בסיאטל, וושינגטון, בשטח אשר חיה קודמות האנה פולסון.

ערב דורות כשהייתי צעירה קטנה יותר שגדלתי בחוות החלב של העבודה במערב אירגון ויסקונסין, התגוררו פולסונים בדירות מיד אלינו. 2 החוות היוו בתי המגורים היחידים שנמצאו בקטע הכפרי המבודד שאורכו קילומטר וחצי, ובמהלך הקיץ נסעתי במורד הגבעה כמה פעמים במשך השבוע לעשות ביקור את אותה חנה. כששיערה מסודר בגלים נסחפים לאחור ממצחה ועיניה הכחולות והטובות מנצנצות מאחורי משקפיים לראיה מקושטים בחוט, הינה לבשה שמלות חולצות כותנה בקיץ וסינר משובץ כחול-לבן או לחילופין ורוד-לבן.

לגשת אל לאתר רק את חנה נסגר גולת הכותרת בידי חופשות הקיץ שלי. מתבצע אלא ​​משהו בגברת פולסון שמשך השירות אליה כגון הדבורים שנמשכו לורדי הבר הצומחים סביב דירות החווה המסיבי והמיושן שלה. מתחום אינן חשבתי שזה הדבר תלוי להיות יוצא דופן למדי עבורי ליהנות מביקור אצל שכנו הקשיש, למרות שאין הן שימשו שכנים מאפיינים אלו שיש להן צאצאיהם שאוכל לשחק עימהם, וגם ילדיהם מגוונים במשפחה שלי (אחי בערוב ימיו מעשרים ואחת שנה אחת אני ואחותי מבוגרות בתשע עשרה שנים).


בעת הקיץ חנה וגם אני חותכים ומסדרים זרי פרחים מכיוון שגברת פולסון חיבה להעסיק זרים בביתה. בפעמים נוספות אני בהחלט מוצא את אותה קיימת בדבר מטרה, ובינהם להוריד אחר לול הישן, או אולי לצבוע רק את הרפת עד לעשש את גינה. אינן משנה ענין זה חנה עשתה, היא מאז ומעולם נתנה לכולם לעזור.

במועדים שהיה חמים מכדי לשאת בשמש הישראלית, ישבנו בחדר הבישול של גברת פולסון ואכלנו עוגיות שיבולת שועל עצמאיות. חנה הייתה שואלת ההצעה על אודות הספרים שכתב שקראתי (אהבתי לקרוא), ומהווה נודעה מספרת לכל המעוניין בדבר הספרים שכתב שאהבה לקרוא כשהייתה צעירה בינונית.

האנה ובעלה, ביל, התגוררו בסיאטל שעות הערב שדרשו את אותו החווה בסביבות של העבודה. החווה הייתה שייכת לקרוב קבוצה זה או אחר, והם רצו להתגורר עוד פעם במדינה. בשלב מסוים הנם שיש מחזיקים חווה בדרום דקוטה. חנה הייתה גננת כשגרו בוושינגטון, בזמן שהיא פרשה לגמלאות כשהיו שכנינו. נִפלָא התבגרו והחווה הפכה ליותר מדי בשבילם, הינם קבעו לחזור לחוף המערבי והתיישבו באורגון. ובכל זאת, כאשר שקלתי את כל המכתב שקיבלתי זה הזמן היום בדירתי בלקסינגטון, הינו הן לא הצלחתי לקחת בחשבון אדם יכתוב לנו מסיאטל. מַשׁמִים או יותר מכיוון שידעתי שכן זאת הן לא הייתה חנה.

לקחתי את אותה המכתב למעלה לדירה במטרה למצוא אודותיו. התיישבתי לרוב שולחן המטבח, ובתוך המעטפה היה דף נייר פתק כמו זה מקורה בכתב יד אלגנטי ועכבישי. הצצתי אודות שמו בתחתיתו של ברם אינם זיהיתי את הדבר, ואז חזרתי לראש והתחלתי לעיין ב

תודה בדבר כל דבריך אקדמאיים לאחותי, חנה פולסון. אני הן לא יודע מיהו העסק שלך, אך נוצר לעסק שלך ככל הנראה קישור בעל שם טוב ומופלא איתה. מה כאן המזל חנה נפטרה ימים רבים לפני שהגיע מכתבך

ישבתי ניסיון שתי רגעים, המום.

חנה מתה? והיא לא קראה את אותה המכתב שלי?

כל אחד מצוי, חתונה שהיא לא מוסברת, מספר שבועות לפני חג המולד התגברה בי התחושה החזקה מאוד שעלי לספר לשכנתנו לשעבר ולהודות לה המתארת את באופן זה שהייתי חביבה כל כשהייתי נערה לא גדולה. אפילו שככל שראיתי את אותו הרעיון זמן יותר גלוי לכל המעוניין מגוחך שנתיים להגיד למישהו שאין הן ראיתי בערך חמש עשרה שנים קל במטרה להבהיר תודה שהיית כדאי לארץ כשהייתי נער. לכן תמיד אמרתי לעצמי שלא אני בהחלט אשר לעשות הנל כרגע שתמיד תזונה לעשות זה עוד 24 שעות.

ידעתי שאמי הינו מחליפה מפעם לפעם מכתבים בעלות האנה, וכשסוף גמר סיכמתי שהתחושה המציקה אינן אמורה להיעלם, התקשרתי לאמי בוויסקונסין, קיבלתי כתובת בקרב האנהס, כתבתי מכתב ושלחתי את אותה בכרטיס חג המולד. בתום ששלחתי בדואר את אותו המעטפה, חלמתי הרגשת סיפוק מוגדרת, כאילו שילמתי סוף סוף חוב עתיקים.

רק שעכשיו חנה מתה. והיא לא קראה את אותן המכתב שלי.

בו ברגע שההלם לא הרבה התפוגג, התקשרתי לאמי. וכשאמרתי לה שחנה נפטרה, שנינו התחלנו לבכות.

מידי הזמן שלהן יכולתי לכתוב, מועדון אינם עשיתי זאת, אמרתי בקול חנוק. ובזמן הנוכחי פגז בכל המקרים אינן מזהה "


שמעתי את אותה אמא נאנחת מעמיק. אה, מתוקה, וזאת שחנה ידעה. יתרה מזאת הנו נהנתה מהביקורים של העסק באותה כמות שנהנית לגשת לזהות אותה.

כלום שאמי אמרה אינן גרם לכולם לדעת בצורה משמעותית יותר. באופן היגויני אני כתיבה שבוע לא חדש. או שמא בכלל פרסונאלי רגעים

עשרים שנה מאוחר יותר, קוראים לי הנו אינם עלול לסייע ברצוני שהאנה הצליחה לעיין ב את כל המכתב שלי. הוא נודעה אחת החברות בענף הכי איכותיות שהיו לכם בחייכם, אולם אירועים מהתחום של הן לא סיפרתי בשבילה ענין זה משמעותה בקרב חסד שלה לילדה נדחת ובודדה שלא קיימת בשבילה אלו שיש להן אחד לשחק.

ואז שוב פעם, אבל הנה הייתה התשורה הגדולה בקרב חנה עבורי. דרך הסחבת שלי בהכנת מכתב שכיח כדלקמן, למדתי שלא כדאי לכולם לדחות תמיד ידוע שעד היום הקרוב לכתוב לחבריי ואהובי היקרים עד מאוד מה שאחד חווה כלפיהם. לאתר מה מי מכיר, אחרי כל, כמה זמן יש אפשרות ש לא התעופפו ארבע מחר.


******************