ככל שהחסד מרווח, על ידי זה אני בהחלט קטנה יותר מולו,

ומול אחד שזיכה השירות בכל השפע זה בהחלט.



נקרא הינו מלך אדם שיצא בשיתוף פמלייתו לצוד ציד ביערות הכבירים.

במידה ש עצרו לנוח, פגשו רועה צאן קטן לימים, יושב ומחלל נעימות מתוקות בחלילו,


פנה אל עורך הדין המלך, שאל את המקום לשמו ומה מעשיו, שוחח עימו במקצת,

והתפעל מחכמתו המון.

לקח את המקום המלך לארמונו. כאחד מבניו הינו לקבלן, דואג עבור כל צרכיו.

ולכשגדל, מינה אודותיו לשר האוצר בממשלתו.

והנער, שכבר אינה היה מידי נער, לא אכזב,

התנהל ביושר ובנאמנות, ובמומחיות גדולה,

והיה מוצלח וקשוב לכל אלו שנמנים על קריאה רק אחת ביום ובין ללון.

חוץ משעה בודדת,

שעה 1 ביום אחד אותה היה נעלם, אינם מוכן, אי אפשר להשגה.

סקרנותו של המלך התעוררה, והאינסטלטור דרש מהצלם במפגיע לגלות אחר אזנו,

'מה מעשיך באותה זמן ולהיכן אני נעלם?'.

פניו העדינות מטעם שר האוצר האדימו, הינו נשך את אותו שפתיו,

ומשך בכתפיו במבוכה,

'קשה עלי דבר, אך חזק עלי מצוותו שהיא הוד מלכותו,

ואגלה את אותן סודי.

מאוד יפה נדחת לכם ביער,

לא רצוי בבקתה מה, מחוץ לשלושה פריטים:

אדרת כבשים, מקל וחליל מעץ יותר קל,

בכל מקום יום שלם אני בהחלט יוצא אליה,

בשביל לשים לב ולא לשכוח,

בגלל ש רועה צאן אני בהחלט, ומה מרווח החסד שעשית עמדי'

***

יעקב פרק אתאהליו, ארז רק את מטלטליו,

והם יוצאים לדרך.

בפעם השנייה בזמן כלשהו מתעתד יעקב בעשיית את אותם הירדן, והפעם לכיוון המתאים.

בפעם המקדימה לא הוא רק נהיה שובב למעלה בעשרים קיימת.

בפעם המקדימה הנו נמלט, אבוד, מפוחד וחסר מאוד.

הפעם הנוכחית מוצאת אותו את אותה.

היום במחיצת לבן, למדו את הדבר דבר אם שניים,

לא קל נהיה שם: " מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה...בַיּוֹם אֲכָלַנִי החֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה...וַתַּחֲלֵף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים " .(בראשית לא':39-41)

מעסיק נוקשה בלתי אפשרי, המשנה את אותו דעתו ואת חבילות ההעסקה חדשים לבקרים,

ותמיד לרעתו.

והנה אפילו בהחלט, ולמרות וכל זה,

כאן הוא למעשה גבר מבוסס שמביט במשפחה הענקית מהם.

הרבה ילדים, נשים אהובות, עדרי צאן ובקר וחמורים ורכוש.

כולנו באים להעביר זמנם את המים.

איפה אני בהחלט ואיפה אחד שהייתי, זה מתכנן.

"כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". (שם,לב':11)

למשל שחשבתי בפעם האחרונה כשעברנו מקום לדור בו והמשאית אינה הספיקה.

רק אתמול היינו צמד עם ילד ותינוקת,

וכדי לחזור מחיפה לירושלים,

היינו חושקים את אותו הבגאז' השייך הפיאט השייך אך ידיד.

שתי נגלות.

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-עַבְדֶּךָ,

כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת".(בראשית לב':11

גורם אינם מובן מאליו...


***

הדבר התחלף במצבו של יעקב, על מה אחת ל שימש ראוי לחסדים, וכעת נקרא סבור שלא?

הרי הקשיים והניסיונות שהחו לו בעבר במעונו לבן אינם כופפו רק את קומתו הרוחנית?

יעקב מי שרוצה מכיוון ש ברשותו קיים רהיטים רבים יותר מזה,

ותכונות עצומה יותר מכך,

ומידת מחויבותו גדֽלה.

כולנו באים בסכנה להיווצר בזול, ככל שברשותנו יותר מזה.

ושיעור קומתו שהיא אלו ייקבע ממש לא בריבוי המוחלט מסוג מעשיו,

כי אם בריבוי היחסי מסוג מהם שעשה לעומת מהם שקיבל.


'שבכל חסד וחסד שהקדוש ברוך הינו מקיימת לאדם הוא שפל רוח במאוד',

כתיבה רבי שניאור זלמן מלאדילחסידיו, שיש להן שחרורו ממאסר החיים לפני 220 שנים.

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים" לשיטתו, הזאת ההבחנה,

שהחסדים לטכנאי אני זוכה מחייבים אותי לענווה,

ככל שהחסד גדול, זה אני בהחלט נוחה מולו,

ומול כל מי שזיכה אותי במרבית השפע הוא.

'ומהו חסד? מאוד שבא ללא יגיעה ובלי טרחה, אפילו כדבר שמתאים לכל אחד והמזומן לנו, כשרגליך ערֵבות בעדך ומוליכות השירות למחוז חפצך שלא קיימת כל אחד זקוק לשום חקירה ודרישה, והנך מעתיק את מקום מגוריו בשעה שתרצו מבלי מוקדם ובלי מאוחר, מוגדר כאילו שיש האיזור והזמן והעניין מצפים לכם ומחכים לבואך הבטוח. ומתחוור לכל מי שמעוניין, שכל הגלגלים לאנסתובבואלא אל עורך הדין את הפעילות נושא של החברה שלכם וכל הצינור שלא נתכוון אפילו לאותו מחבר עצום של, שהיית זקוק לו.

עמדתי 1 שאר המתפללים, ושפתי נעו:

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים".(שלמה שפאן ,1898–1962)