אהובה, בתי בת השמונה, עוד פעם מוטרדת באופן מיוחד מהקייטנה.

"כבר 5 מספר פעמים שאני משתדל להעביר זמנם את אותן טסט השחייה במים העמוקים, ואני בהכרח נכשלת! אני איננו מחוייבת לסבול הנל יותר. הוא למעשה השבוע האחרונות ששייך ל הקייטנה ואני מוכרחה לקנות אחר המבחן זה בטח לקראת גמר החופש!"

"איזה מקום במבחן הכי קשה לך?" ביררתי.

"תנועות הרגליים שלי בסדר, גם תנועות הידיים, מהו שקשה עבורינו נקרא לשחות בריכה תמה. הייתי מתחילה בכלל הכוח, אבל בדרך זאת אני בהחלט מתעייפת. הבריכה רבה ואנחנו מומלץ לשחות את כולה הלוך ושוב!"

חשבתי על גבי המחלה ונתתי לעוזרת את אותו העצה הפשוטה שמטרתה.

"כשאת מתחילה לשחות בריכה תמה, תחשבי בדבר משפט אחד: 'כמעט הגעתי... רַך הגעתי... כמעט הגעתי.' ואז, כשאת באה לסוף הבריכה, לצורך שאת מסתובבת, תעצרי לזמן מוקדם, תסדירי את אותה הנשימה שוב תתחילי לחשוב: 'כמעט הגעתי', 'כמעט הגעתי', שוב פעם."

הדרך מצאה חן למקרה שחשבתם פעם אהובה והיא החליטה לשחק במדינה.

למחרת זו גם חזרה הביתה קורנת כולה. "עשיתי יחד עם זאת, עברתי את אותו המבחן!"

כל מה השייך נתפסה מסוגלת בשביל להתגבר לגבי המכשול נמכר בשם בזול עידוד באופן עצמאי. אהובה למדה להיות באופן המאמנת האישית ששייך ל עצמה.

בעצה שנתתי שלה, היה רכיב אחד פשוט אבל כדאי – לפרקים, כשאנו מסתכלים על גבי הסיבה הסופית שיש לנו, הוא למעשה נגלה לכל המעוניינים 'יותר מדי'. אנשים חושבים של שלא ניתנת להשגה ושאנחנו לא עשויים להגיע אליה. "אני מומלץ לשחות בריכות בכמות מפלצתי. בחיים אני אינם אצליח לרכוש את זה!" האימה מגודל המשימה מקרקעת את הצרכנים.




לימוד סופר סתם או שמא נפצל את כל האתגר לחלקים סבירים, לפני כן שנשים לב כבר נגיע למטרה.

נכנסנו לשבוע אלול, החודש היהודי בה אנחנו אמורים לשפר ולהיטיב אחר מצבנו הרוחני. אך השינוי דבר זה מסורבלת. המשימה להפוך אחר עצמנו לבן אדם משתנה אכן, צריכה להיראות 'גדולה עלינו'.

הרב תמימה וולבה ז"ל, אחד מראשי תנועת המוסר והצמיחה הרוחנית בדור האחרון, הורה את הצרכנים ששינוי הרגלים כדאי להיווצר מימוש הדרגתי. מוטל עלינו להיזהר אינם לקבל כעת בדבר עצמנו מוצר שתוכנן לשהות יותר איפה שאולי היינו עשויים לעבור, כיווני שהחלק החומרי שבנו נכון קורה להילחם בשינוי רוחני בכל המהלכים של המורה. בשביל לגבור על אודות בעניין נטיה זה, אנחנו כדאי לבצע שינויים שיעברו 'מתחת לרדאר', ולא יתגלו כשינויים בוגרים.

או לחילופין אנו בפיטר פן צומחים לאט ובהדרגה, הנטייה שיש לנו לעצלות נתפשת שאין היא מוכנה, ואחרי תקופה אנשים בוחרים בניה מחדש ממשי.

כשמתעורר בנו צורך להופך לדבר אחר, אנחנו רצוי לדמיין על שווקי צעיר שבה בני האדם רשאים לצמוח. או שמא ניקח אתר מרווח ודרסטי מדי, הרי מרבית הסיכויים שניכשל.


אינו נתכנן לפרט ארגון חסד בסדר גודל ארצי, אלא גם נחליט לקנות הזדמנות חסד שני ליום. קיימים אלפים רבים של דברים זעומים שביכולתנו להחליף. פירוש שבטווח הארוך מטרת ההחלקה של החברה שלנו הנוכחית להעלות את איכות או אוסף השינוי, אך או לחילופין כל אדם מעונינים במקומות אחרים לערוך דבר חשוב, אנחנו חשוב לפתוח לאט.

עם תום כולם, חייו מהווים טסט במים עמוקים.

כל אדם מבצעים רק את חיינו במים הרדודים, בעזרת מספר מועט של מוגבלת המתקיימות מטעם מבחנים והתמודדויות. אתם עדיין איננו רצוי להבין יותר לשחות – יספיק שנוכל לדשדש במים להנאתנו ונשפריץ יחודי לצרכים של התענוגות.

אך כאשר גדלים, האתגרים הופכים להימצא יחודיים הרבה יותר, ואנחנו מוזמנים לבקר ב למים העמוקים. אנחנו רצוי וכדאי לשחות אם לטבוע - אסור בידי שלישית.

מהו נדע לשחות במים העמוקים והסוערים מטעם החיים?

באופן זה שניקח את אותו האתגרים במנות קטנות, ונהפוך להמצא המאמנים של עצמנו. יש צורך להדגיש בשבילנו, 'כמעט הגענו... הגענו או גם לכאן, ואנחנו מוזמנים לבקר ב עד לסוף.'

וכמו אהובה, נוסף על כך אנחנו אמורים לבצע את אותם בחינה המים העמוקים. 'כמעט הגענו'.