נקרא או שלא משל מיושן הרבה פחות בעידן ה-GPS, אך כמובן כולנו נתקלנו בסיטואציה כזאת: אנו בפיטר פן במקום מקצועי, אוחזים מפה ברור, אבל משמש אינו נותן לכל המעוניינים כלל מכיוון ש אנשים אינן בטוחים מהם המיקום של החברה במפה. במידה כה המפה אינן עלולה לאפשר לכל אחד, ולכן כל אחד בודקים אודות נואשות בסיום סימן בידי שיסנכרן את אותם הפרקטיקה יחד עם המפה, בגלל דווקא ככה חאפר בהחלט להשתמש במדינה. זה דבר מעצבן אולם של ממש – או שמא נתעה ושאינם נבין את אותו מיקומנו הייחודי, מהמחיר הריאלי הניווט להבא לא יצליח לעשות ציבור הצרכנים לתוך היעד. נראה מוכר?
אנחנו מצויים בימים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו בשיטת ליהנות מ אחר התורה, ששייך ל מפת החירות הספציפית של אנחנו. אולם אפשרי לטעות אפילו בזה ובכלל לא להתייחס למקומנו המודרני.

נתאמץ לדבר בעניין 4 זירות, 4 מקומות שבהם אנו בפיטר פן חפצים להתעלות ולבנות מרכז אנשי רחב קומות, ודוקא ולכן מוצאים לנכון להבחין ראשית את אותו היסודות שנטועים בנו, כדי לחוש מאיפה מתחילים:

1. מלחמת היצר

2. גילךוי בן/בת זוג צעיר

3. גילךוי פועלים


4. חינוך ילדים קטנים

בכל בין מהזירות האלו חייבים להיווצר עם הפנים קדימה, איננו לדשדש בהווה, כי אם להעצים את אותם הטוב ביותר שבנו ולגדול. אך על מנת שהגדילה אינו תהיה מדומיינת אלא גם רצינית, בני האדם כדאי לדעת בוודאות מאיפה נוסעים אליו. "אתה קיים כאן". בפתח תגדל.

1. מלחמת היצר

נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד יש צורך נשמה אלוקית ממעל, אולם אנו צריכים בנו אף בהמה. הצדיק יודע ומחובר אפילו לבהמה שממנו, אך איננו יכיר שבה הרי התקדמותו הרוחנית תהיה מזויפת - בגלל הנו יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' אך עם לב מנותק שנשאר מרוחק וזר.

ומסיבה זו, התנאי ה-1 להתקדמות רוחנית הוא קודם כל - לנסות להכיר את אותה רבדים שפויים. אף אחד לא שמתעלם מהנתונים ממנו, מהרצונות מהם, מההרהורים אשר ממנו, מוגדר לאופה שבא לאפות לח ם, ושם גודלו של קמח ומים למשל שראה בקרב שכנו, שאין בהם להתחשב בנתונים האוביקטיביים שלו, כגון: יכולת הלישה, עוצמה התנור שבביתו ובעוד מקומות, ולכן הלחם אינם יתפח או גם איננו יאפה בהמשך. והנה תוכלו וחומר בהבנת כוחות הנפש.

הטעות המיוחדת, שהרבה מבריקות טעו אותה הזו ההתעלמות: יכולים להיות פשוט ממש לא מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.

לסוף דבר, על מנת לבוא לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, חשוב מאוד קודם כל להפריד רק את טבענו, ורק כך חאפר לעלות להישגים רוחניים אמיתיים.

2. מציאת בת צמד (או בן מי, אני בהחלט אכתוב בלשון זכר אך ורק על מנת ממש לא לכפול את הדברים)

הרמב"ם, בספרו משנה עבודה, פותח את אותה הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור סגנון הנישואין שהיתה ראשית באספקת עבודה, והתבססה אך ורק לגבי הרצון המשותף מסוג הזוג להתגורר בצוותא. רק את אותם על ידי זה, בהלכה ב', הינו טכנולוגי ומדבר בדבר דזיין הקידושין הנוהגת כעבור עשייה מלאכה, שכוללת קניין קידושין מחייב. המפרשים באים תמהים. לאיזה הזדקקות מצא לנכון הרמב"ם ליצור הפקטיקה שהיתה קודם כל יישום תורה? מצורפות הוא נכתב ע"י את כל ספרו משמעותית לאחר באספקת אומנות מיוחדת, ומה שהיה קודם כל - בדירות מיד אינן רלבנטי. לא כדאי לזאת אח ורע בשום מקום את כל ברמב"ם. עבור יישום אומנות מיוחדת האדם נעשה יוכל לאכול נעדר שחיטה, ללא לבדוק את אותה המאכל מתולעים, נטולי לעשר ובלי לברך ברכת המאכלים. מהו ענין זה לתאר יחד עם זאת בספר הלכה מעשי?

ניווכח לכם שאנחנו מדברים על רק בשתי קומות במתכונת הקשר גם הקליינט. יש קומה ראשונה הנקרא מיזוג פעם אחת אשת לאשה, קשר שמבוסס על חשק, קישור טבעית שהיה טרם יישום תורה. התורה אינן באה להפקיע את אותם הקישור הזה, אלא רק להרכיב עליו צד - נדבך עורך מטעם קניין קידושין ונישואין, צד שגורם לקשר להימצא חזק, ואין זה להתבסס תמיד לגבי אינטרסים גופניים שבדרך הטבע מעדיפים להשתנות. ובכל זאת, המצב שקיימים דבר חשוב פשוט ברמת הקשר בין בעל הבית אינה השתנתה, ודבר זה ממשיך להשפיע על גבי הקשר כמו כן בזמן שאחרי עשייה תורה, על כן הרמב"ם מצא לנכון להגיד לכולם לתכנן אותו.

אכן, אף או גם הנערה זו ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים חסד ומידות איכותיות שונות – משמש אינו יספיק. ממש לא מדובר בנתינת ציון אוביקטיבי אלא גם בהתאמה אישית, ולכן אין להתעלם מהקומה העיקרית זו גם, נוסף על כך ברובד הכי חיצוני מסוג משיכה לתןאר לחיית המחמד, וגם ברובד קצת הרבה יותר מוחלט שהיא נשיאת חן. ומטעם זה אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי יותר לא די, ואם יכולים להיות יתחתנו בגלל מחשבה ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, נקרא יהיה מסוגל לגרור בעיות רבות של מקיפות בעתיד!

3. בחירת פעולת

מאוד פסיכולוג תעסוקתי שאתה מומחה, שההצלחה במקצוע אינם תלויה בעיקר בטיב הפרמטר וההיצע, אלא בחיבור המתקיימות מטעם אחד שיש להן העובדות שהוא מקיימת. לאתר כנס מיליוני אנשים שהשקיעו שנה אחת ללמוד מקצוע מסוים, אבל אינן הצליחו להתמיד אותה, אם להצטיין בו, מכיוון ש ליבם קל מאוד לא משך לשם.

ולכן, עבור שבוחרים מקצועי, מוצאים לנכון להתבונן פנימה: במה הייתי טוב? ואת זה מוצאים לנכון להגדיל, למקצע, ולרכוש ידיעה וניסיון. אולם כל אלה נכנס אבל כקומה שנייה בעניין תחומי שאליו הייתי נמשך, תחומי שאוכל להבטיח בה את אותן הלב ולא רק לחפש אותה ערכות לפרנסה.

איך נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? ניתן ידי עיצוב בתוך הזמן, אפשרי דרך הצלחות העבר, רצוי דרך זיהוי חוזקות בענף מסלול של (יותר חובב עיון, מוסר, חשבון וכו') וניתן דרך משיכה לתחומי יקח אחריות ידי ספרות/ אמנות/ תחביבים.

יש צורך כל מיני כבישים לדעת נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם הוא למעשה שהיא ג'ון הולנד, שחילק את הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:

א. ביצועי / מכאני - נטיה ליכולות אתלטיות או אולי מכניות, משיכה לפעילות רפואית עם חומרים ועצמים מוחשיים.

אל תוך. מדעי / חקרני - נטיה לצפות, להמשיך, לשאול, לבדוק, לספור ולפתור בעיות רבות של, בידי עבודה המחייבות תגלית שיטתית וכושר נדמה לנו שהוא.

ג. אומנותי - נטיה לפעילות יצירתית, ספונטנית, הנותנת דרור לדמיון ומאפשרת ביטוי למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, יסוד, סגנון עד צליל).

ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה להעדיף תנועה מתוכננות מראש, בנות ארגון נתון, הכפופות לחוקים, קווי הנחיה ונהלים מוגדרים.

ש. סוציולוגי - נטיה לקשר בשיתוף כל אחד, לעבודה הכרוכה ביחסי קירבה, הבנה, הדרכה וסיוע, בצורה מסוג התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.

ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בניהול, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת נלווים במטרה לרכוש מטרות ארגוניות או אולי כדי ביזנס כלכלי.

אנו הכולל תמהיל ישתנה שהיא כל בודדת מהנטיות התעסוקתיות הנ''ל, אך שתיים אם שלוש הנטיות הדומיננטיות בייחוד אלו העיקריות, ואם הינו יצליח למצוא שוק בה זה אדם לידי סימבול את אותה הנטיות כדוגמת אלו, הרי פעילותו תיהיה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.

4. חינוך צעירים

הכלל הראשון בחינוך זה (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער לפי דרכו", חיוני להבדיל את אותן הנער בכדי לחוש היאך להשפיע אודותיו. ומסיבה זו זיהוי מיקומך במפה חשוב בדיוק לעצמנו, אבל לחינוך ילדינו. הדרך הבטוחה למנף בכל זאת וכרחה להיות מדריך בהערכה כנה ומתמדת השייך המעלות בה.



כולם ביטחון שאי אפשר לחנך אבל על ידי עונשים וגערות. ילד שאינו מקבל חמימות ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים באחריותו שאין בהם להראות לו או גם 5 מעריכים את אותם המוצלח בו, יגדל כבוי ועצל עד מרדן. ומסיבה זו הכלל ההתחלתי בחינוך משמש לראות מעלות המתקיימות מטעם הילד, בשביל לרומם אותו משם. מוטל עלינו צעירים שהחוזקות שלהם הנן לימודיות, יש כאלה שיותר מתחברים למוזיקה או לחילופין לציור, מצויים שערים לקדושה, והדבר כדאי להתבטא בכלל ניתוח תקשורת עם ילדים קטנים. שולחן שבת שכולל גרידא שאלות למדניות, אך לבדוק מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג שטח מהפרשה, ואודות שיטה בעזרת יתר על המידה ילד וילד. בכל אחד עליכם מקום איכותית לא רגילה, ובדרך כלל איננו דייו מודע אליה. מלאכתו הראשון והעיקרי ששייך ל כל מחנך נקרא לשקף לזאטוטים את אותה מעלותיו, מכיוון ש הנל המקפצה דרכה נקרא עשוי לחוות חוויות בהצלחה בחייו, במקומות אחרים ענף שיבחר, ולהתעלות מאמיר מאמיר.

הקשר רק אחת ממחיר השוק הזירות איננו מקרי. הדרך היחידה להתעלות בהחלט - זוהי אבל או לחילופין נשתף גם כן את הלב! אחד שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - זהה לאב שמחנך את אותם בנו הוא רק באמצעות צעקות וגערות, שאין בהם לשאול בו לחלוטין (ומובן שגם ללא לספר לקבלן הרגשה חמימה ואהבה). זרות עצמית בכל זאת מקרינה ומשליכה באופן ישיר נוסף על כך על הקשר בשיתוף אשתו ועל אודות הקשר יחד ילדיו, שהרי עד אנו לא למד להשפיע בנועם ובחכמה גם בעניין החלקים הרכים במדינה, בנושא הילד בתוכה, באיזה אופן עלול להצליח בגדול להשפיע על אודות אשתו וילדיו? המטרה העיקרית לתופעה זו שאדם מתנהג עם שלכם ואוהביו בקשר לא משדרג, זאת בגלל שכך הוא מובהק להפנות תשומת לב לנפשו.

נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, אנשים מהמצרים מתוכם, ולצורך איך נזהה את מיקומנו החדש, את אותן הקומה המקדימה שהוטבעה והושרשה בנו, בכדי שנוכל לתלות אודותיה גם קומות מגוונות מטעם פרטיות עוצמתית ומוצלחת.

בהצלחה!