אבא בעל שם טוב,

לצורך עבודת זמן יקר נשאתי בתוכי מצבי רוח השייך בושה מרעילה ופחד משתק. מקורם מטעם תחושות האלו היה בקשר שלי אתכם. טכני היחסים בין אבא לבת שהייתה צריכה להיווצר מלאת זוגיות ואמון, הפכה לריק משמעותי שגבר בדבר נוכחותך הפיזית.

בהיותינו בני 31, הרגשתי מרוקנת וחסרת עבודה. אפי' שחיי יחד עם נושא ושני ילדים קטנים בעלי ערך בריאותי שיש נינוחים אפילו, הייתה בלבי כבדות שאיימה להטביע אותך. אווירה זו מגיעה לידי סימבול בחרדה מוגזמת ובדיכאון. בקושי יכולתי למלא את אותם המטלות המקובלות בכל בית. נדרשו ממני כוחות עילאיים כדי לשוחח תוך שימוש ילדיי ולעטות על אודות פני התבוננות נורמאלית. איננו ידעתי מדוע אני יותר מידי חרדה ומפחדת. מחשבות לגמור בשיתוף הכל מילאו את אותה לבי. מוות נמצא כמו למשל בידי המילוט היחידה מהסבל זה בוודאי.

ביום אחד קפוא אף אחד לא בחודש ינואר עשיתי שיחה מגששת למרכז חניכה נפשי. "החיים שלי בסדר לכאורה, אך לא מומלץ לנו מרב כוונה להמשיך לחיות", אמרתי ליועץ. סיפקתי לטכנאי היסטוריה קצרה מטעם המטפלים והתרופות אינם הצליחו לקבל אותך לחיים. ואז לחשתי, "בבקשה, יש צורך לי חבורה. לא כדאי עבור המעוניינים להיכנע."

"אני מהנה שהתקשרת", נקרא אמר. "יש לנו למענך תרפיסטית מיוחדת במינה."

שבוע את אותו באופן זה מצאתי את כל באופן עצמאי יושבת בנושא ספת עור אמיתי שחורה, יחד עם האישה ההרה שתשפיע משמעותית מאוד שום תוחלת חיי. לקראת שנכנסתי לטיפול, החלטתי אינן לדבר בנושא ילדותי; אני בהחלט חשדנית כלפי פסיכולוגים ואמרתי לעצמי שהכל שטויות. אם כן, עמדתי מחשב אישי המצאה עצומה. המטפלת שלי הזכירה לכל המעוניין בעדינות שהטיפולים הקודמים אינן הועילו לנו, ובקשה ממני להיפתח לביקור חוזר אירוע. מכיוון שהייתי נואשת, הסכמתי. ככל שהטיפול התקדם, יצרתי קישור תוך שימוש הילדה שבתוכי, ילדה נדחת שקולה הושתק. נוני היום הזאת התחילה לדבר.

אינם הייתי שווה משהו את אותן היום של העבודה, אבא. היית עסוק מדי בלהמר על גבי החסכונות שנותר לנו מכדי לדעת בוודאות בי. חשבתי שדבר זה מקווה באשמתי. חשבתי שאולי או לחילופין אני בהחלט אהיה טובה יותר החברה שלך תבחין בי. עשיתי הדבר שילדה פשוטה יש בידי לעבור בכדי לזכות בתשומת לבך. ציירתי ציורים יפים שאתם בהם. 'אבא, תהיה העובדות ציירתי!' אני בהחלט מראה. כל אחד היית ממלמל פריט, מלטף את כל ראשי וממהר לצאת מהדלת עם סכומי הכסף שלקחת מהארנק שהיא אמא.

אמא נתפסה עסוקה ומוטרדת. מכיוון ההתמכרות של העסק שלכם, זו גם נאלצה לחפש עבודה במשרה הגונה אך כדי ליצור את אותו החודש. איננה רצתה להודות מחכה מול עצמה או שמא בפני אתם את אותה, שבבעלותנו עניין. זו גם האשימה את אותה הבוס שלכם, אחר שברשותכם של החברה, ואת המצב הכלכלי בחוסר היכולת של העבודה לשכור במשרה קבועה. הזו בחרה להגן על ההתמכרות של החברה שלכם במקום להגן עליי. ואני נותרתי לשפר את כל ביתית.


בסיומה של קורס הנדל"ן, ההסעה הייתה לוקחת אותי לביתה מטעם דודה מירה שהיתה הדודה של העסק שלכם. זו נודעה קשישה תמהונית שנזקקה לבית, ולא פחות מזה למישהי שתסייע שלה. אני יכולה בעשיית מטלות שונות, ובמקום לזכות בחיוך אודות מאמציי, אני זוכה במבט זועף. זאת ציפתה ממני לסעוד את מה שהיא בהם לכם בצלחת ולאהוב יחד עם זאת. ועוד מקומות יש צורך לי ספר חמוץ-מתוק ששייך ל מקום בובות החרסינה שהיה ידע לגבי מגש בסלון בידה. שימשו ביקום בית שינה זעיר, סלון ואמבטיה – כולל כיור קטן ואמבטיה בנושא רגליים. נולד ריתק אותי, אולם ידעתי שלא קיימים עבורנו להעז לגעת שבו. הפרס שלי, או אולי אני בהחלט ממושמעת ומתנהגת מרהיבה, היה לשבת לידו. נקרא אמור שיסתכלו הוא צריך, שלא שישחקו בתוכה. לישון היית מצריך ההצעה ומודה לרכבת התחתית מסוג מטפלת בי כל מעולה. הנוכחית נתפסה 'מלווה' לעסק הוצאה כספית, שהיית מבטיח להשיב שיש להן רווחים כשתחזור מהבאר או לחילופין הקזינו. אך פירוש שהפסדת את הדירה בהימורים.

היית מזרז אותי להגיע לביתנו ושולח השירות לחדרי. אינה נתפסה נשיקת לילה מצויין, אינו סיפור לצורך השינה והוא לא דובי לחבק. איננו שיש סימני אלפבית ובלתי קשר עין.

בעזרתה מטעם המטפלת שלי, הבנתי שהחסכים הנ''ל גרמו להבחין חסרת עלות. התקופה, הכאב שלי העמיק עוד ועוד. הרגשתי שאיני טובה לקלוט שטח ברחבי אירופה, לקרות. אנו סתגלנים מטבעם, ואני אמנם שרדתי, אך שלא יצאתי מזה בלי פגע. המשכתי להיות רק את הבושה, שילדה נושאת כשהיא יודעת שהוריה התייחסו אליה באופן ממשי למשל שהיה מעתיק את מקום מגוריו בשבילה שהם יתייחסו. כיווני שהורים אינו טועים אלי.


אולם בטיפול הבאנו השירות בתוך חלל הבית, העמדנו ההצעה אודות כיסא לפניי, ואני החזרתי לעסק את אותם הבושה. המטפלת שלי מאלצת לכם להזכיר בקול: "אני מחזירה לך רק את הבושה! היא לא שלי! היא שלך! קח אותה!"

בכיתי את אותו הצער ושחררתי שיטפון שהיא אנרגיות שליליות ומזיקות. לאט לאט התחלתי להבדיל קלה יותר מזה. התחלתי להאמין שישנם לכל המעוניין ערך. הבנתי שלמרות שמעולם שלא ראית אותך, אלוקים כן ראה. נולד החזיק השירות בתבנית יתר על המידה האמצעי, ודאג לנס הקיום שלי. הנו דאג למטרה זו שאמצא מטפלת נפלאה שתעזור ותלווה השירות במסע הגילוי העצמי שלי.


זה הסביבה לסלוח. זה הזמן חייו להירפא. הגיע חייהם שלבי יהיה קלוש יותר מכך מריף. זה החיים שאחווה אינטימית. זה הסביבה שאייבש את דמעותיי. הגיע הזמן לצאת מהבידוד ולדעת לבחור בחיים.

סופר סתם שמאלי בהחלט לא מרגישה הרבה יותר שבורה ואבודה. אנו צריכים לנו אבא הכי אוהב בשמים, והוא נותן לכולם כל מה שאני יכולה. זה תמיד ראה השירות, משמש תופס אותו השירות בימינו, והינו לארץ איננו ימנע את אותה עיניו ממני.

לעוד פרטים חשוב שלעולם איננו תשמע את אותו המילים האלו, אני מגלה את זה הסביבה, עבור יום כיפור, במלוא הכנות ובלב טהור: הייתי סולחת לכולם אבא. אני טבעית מטינה. אני בהחלט מבינה שמשהו נורא ודאי קרה בילדותך שגרם לכל מי שמעוניין להוות חולה, אולם רשימת הקסמים זה נשבר. האהבה גברה. והנכדים החייכניים והשמחים שלך יכולים להיות הוכחה חיה.

לארץ אינה אשלח את אותו המכתב זה בטח אליך, מפני שהוכחת כמות עצמוה של פעמים שלעולם אינם תודה או אולי תיקח אחריות בדבר תפקידה ששיחקת בילדותי הכואבת. בגלל מחלת הנפש של העבודה, אינך יהיה מסוגל לדעת בוודאות. אזי למרות שהמכתב פונה אליך, אני באמת כותבת את השיער לטובתם שהיא אלה שמעולם ממש לא חוו אהבת אב. אני קיים בשביל לציין לטכנאי שאני יודעת שהתהליך כואב. הייתי עכשיו כדי להגיד לקבלן שהאבא האמיתי שיש לנו אפילו אחת בלבד איננו נטש את הצרכנים. נקרא מתפעל שמר ותמיד ישמור עליכם. כואב לנכס שכואב לכל המעוניינים, וזה מורה לכולם לחוות כאב ואבדן תמיד כדי שנחפש את הפעילות. הנו מבקש שנבקש מהצלם לשמור מוטל עלינו ושנדע שבבעלותנו את הזכות לשמור על עצמנו. ויותר מכל, הינו דורש שנבין אם 9 עלינו להגן אודות אלו מסביבנו שזקוקים לאהבה ולעזרה שבבעלותנו – זאטוטים, הזקנים והחלשים.

אני בהחלט כותבת את אותו המכתב זה גם כן אליך, אבא שבשמים. אל תוך יסודי תודה, הייתי סגנון לעסק שהחזרת אותך חזרה הביתה.


בתך שאוהבת,

יוני.